- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
דחיית ערר התביעה הצבאית על החלטת ביהמ"ש לשחרר את הנאשם ממעצר בגין שיהוי
|
ע"מ בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון |
3107-07
25.7.2007 |
|
בפני : המשנה לנשיא: סא"ל נתנאל בנישו |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: התביעה הצבאית עו"ד סרן לימור בן-חמו |
: יוסף שבלי מחמד עסכר עו"ד מחמוד חסן |
| החלטה | |
הערר שבפניי נסוב סביב שאלה עיקרית אחת והיא מה מידת ההשפעה של השיהוי במעצר המשיב על הערכת מסוכנותו.
אין מחלוקת מהותית בין הצדדים כי, על אף הכחשת המשיב, קיימת תשתית ראייתית הקושרת אותו לעבירה המיוחסת לו, היינו יידוי אבנים ובקבוקי צבע במספר רב של הזדמנויות בשנת 2005 ומסוף שנת 2006 ועד פברואר 2007.
יחד עם זאת, וכפי שקבע בימ"ש קמא בדוחתו את בקשת התביעה למעצר עד תום ההליכים, חלפו למעלה מארבעה חודשים מאז ביצוע העבירה האחרונה. לאור זאת, ובהתחשב בגילו הצעיר של המשיב, שהינו כבן 17, ובעברו הנקי, הורה ביהמ"ש על שחרורו בתנאים מגבילים, ביניהם הפקדת 7,500 ש"ח.
התביעה הצבאית סבורה כי על אף השיהוי האמור, לא היה מקום לשחרור המשיב, לאחר שהוכיח את מסוכנותו הרבה ביידויי אבנים אינטנסיביים משך תקופה ארוכה.
מנגד, הסנגור מפנה לעובדה כי המשיב לא שהה בביתו כשכוחות צה"ל באו לעצור אותו, אך מיד עם היוודע דבר הגעת הכוחות התייצב מרצונו למעצר. כן ניתן, לדעת הסנגור, להורות על שחרור מיידי אבנים שלא גרמו לנזק של ממש מבלי לסכן את ביטחון האזור. לבסוף, חזר הסנגור על קביעות בימ"ש קמא.
שאלת השפעת שיהוי בפתיחת חקירה על הערכת מסוכנותו של אדם אינה פשוטה כלל ועיקר (ראה ע"מ 2711+2713/07 שמאסנה נ' התוב"ץ). יש ודי יהיה בשיהוי קל על מנת ללמד שרשויות האכיפה לא ראו סכנה בהמשך שהייתו של אדם מחוץ לכותלי בית הסוהר. אלא שאין לשכוח כי השיהוי הינו בבחינת חזקה בלבד, אשר, לעיתים, נסיבות המקרה יצביעו, בניגוד לה, על מסוכנות.
זו המסגרת להתלבטות בתיק זה, אשר יש לומר כי לא הייתה קלה.
יחד עם זאת, בסופם של דברים הגעתי למסקנה כי יש מקום לדחיית ערר התביעה. למסקנה זו הגעתי לאור הנסיבות עליהן עמדנו ולאור העבודה כי מסתבר שבשתי הזדמנויות קודמות, גם בחודש מרץ 2005 וגם בחודש אוקטובר 2006, נתקבלו ראיות הקושרות את המשיב ליידוי אבנים אך לא נעשה עימן דבר.
אשר על כן, גם אם אינני חושב שארבעת החודשים שחלפו מאז ביצוע העבירה האחרונה עשויים כשלעצמם להכריע את הכף לטובת שחרור המשיב, בהצטרף מחדל המשטרה האמור, יש לבסס את החלטת בימ"ש קמא.
לאור האמור, הנני דוחה את ערר התביעה, המשיב יוכל להשתחרר בתנאים שנקבעו ע"י בימ"ש קמא.
ניתנה היום, 25 ביולי 2007, י' באב התשס"ז, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר את ההחלטה לידי הצדדים.
משנה לנשיא
רמ"שית: שי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
